מחשבות וחדשות מפי חברי העמותה

רעש

גיא בן צבי, נהג רנו פלואנס ZE (וכלי רכב נוספים כולל מהירים וחזקים)

רעש בזמן נהיגה הינו מפגע הגורם לעייפות ולפגיעה בריכוז ובכושר. (ראו מאמר של המשרד לאיכות הסביבה כאן)

הרעש בתוך הרכב מגיע אלינו ממספר מקורות:

  1. ויברציות (רעידות) בתדר גבוה הנובעות מהמנוע העוברות דרך המושבים וההגה לגוף. ויברציות אלו יוצרות רעש אקוסטי באוויר הרכב וגם עומס מכני על הגוף המוסיף לתחושת העייפות.
  2. ויברציות כנ"ל העוברות מהכביש דרך הגלגלים. מכאן שאיכות האספלט משפיעה על רמת הרעש ברכב. מוכר לכולנו האספלט השקט בכבישים מודרניים לעומת אספלט רועש בכבישים ישנים.
  3. רעש הרוח שהינו בעצם חיכוך האוויר במהירות גבוהה. קשה מאד להמנע מרעש זה מכיוון שהוא נוצר ישירות על גבי משטחי המכונית כולל הזכוכית ולכן בידוד הפח שבגג לא מונע כמעט רעש זה.
  4. רעש ממכוניות אחרות בכביש ורעש המוחזר מקירות אקוסטיים בכביש (מכירים את התופעה כאשר אתם נוסעים במהירות גבוהה ומגיעים לקיר גבוה בצד הדרך ופתאום שומעים את הרעש מוגבר?)
  5. רעש ממקורות בתוך הרכב- מזגן בעיקר וגם צקצוק האיתות וצרחות של ילד במושב האחורי....

 

"מי מנסה להרוג את הרכב החשמלי II" (תיאוריית הקונספירציה החדשה)

דורון כהן אפריל 2013

 

לא, זה לא שם של סרט המשך לסרט שהייה בשנות ה 80 המאוחרות כאשר GM קיבלו הוראה מהממשל האמריקאי לפתח רכב בעל הנעה חשמלית, אז כמו היום ראשי תעשיית הנפט נחרדו מהפיתוח והצליחו בדרכים שונות ומשונות "להסביר" להנהלת GM דאז שהם יורים לעצמם ברגל ושהרכב החשמלי ימוטט את תעשיית הרכב והנפט גם יחד.
GM שכנראה הבינו את הרמז, הורידו הנחיות למהנדסים ולמעצבים שלהם לתכנן את הרכב ברמת כיעור של עב"מ ובכושר נסיעה של קלנועית גדולה, כ 80 קמ"ש ל 80 ק"מ בטכנולוגיית מצברי עופרת חומצה כבדים וחסרי הכוח החשמלי הנדרש להנעת רכב משפחתי, למרות שבאותה תקופה כבר הייה נפוץ השימוש במצברי ניקל קדמיום בתעופה ולא נעשה בהם שימוש ברכב החשמלי מחשש שהפרוייקט יצליח.

מה שGM לא לקחו בחשבון זה העובדה הקטנה שהלקוחות שהשתתפו בניסוי פשוט התאהבו ברכב החשמלי, בנוחות הנסיעה, בשקט, בעלויות התפעול הנמוכות מכביסה במכונת כביסה ביתית, והפרוייקט נגנז המכוניות נאספו והושמדו למרות התנגדות הלקוחות ואפילו הוקמה תנועת מחאה וטקסי קבורה מתוקשרים לרכב החשמלי (EV1) .

לצערי, כיום אנו רואים את אותו הסינדרום במהדורה שנייה במיוחד בפרוייקט בטרפלייס, סוף סוף טכנולוגיה לוגית שמתגברת על אחת הבעיות הקשות ביותר של הרכב המשפחתי החשמלי והופכת אותו לנגיש וישים מתמיד ושוב קם לו מישהו ומנסה למשוך את הפלאג (תרתי משמע) מהפרוייקט! החלפת הסוסים (המנהלים והמקימים) באמצע העלייה, צימצום העובדים בחברה, הקטנת וסגירת פעילות במקומות מסויימים וזאת בנקודה הקריטית ביותר שפוגעת לדעתי בשיווק של כלי הרכב והפרוייקט בכללו הם רק סימנים ראשונים של הקונספירציה החדשה למחיקת הרכב החשמלי בפעם השנייה!

אבל אל דאגה, כמו אז כך היום אותם מושכים בחוטים לא לוקחים בחשבון שהפעם פני הדברים שונים, הענק הסיני המתעורר ממתין בדיוק לרגע בו תעשיית הנפט המערבית תנשוך שוב את תעשיית הרכב בדרישה לעצור את "אסון הרכב החשמלי המזוהם בקרינה ומזהם את הסביבה" התעשייה הסינית כבר מוכנה בכל רגע להציף את העולם בכלי רכב חשמליים, כך לדעתם הם יתגברו על התקנות המחמירות של מניעת זיהום אוויר מרכב (בגללם המערב היה צריך להמציא את ה"יורו 6") ויציפו את העולם ברכב חשמלי זול. (כבר היום הסינים הינם מעצמה מובילה.)

הפעם לדעתי, הבינו יצרני הרכב הותיקים (ויצרנים חדשים שלא שמענו עליהם) שאם ברצונם לשרוד בעתיד כיצרני רכב עליהם לייצר ולשווק כלי רכב חשמליים מסוגים וגדלים שונים, מפעל שלא יעשה זאת פשוט יעבור מהעולם בקול ענות חלושה. זו מלחמת עולם המתרחשת בימים אלו ממש לנגד עניכם ומבט קצר בתערוכות הרכב העולמיות אכן מוכיח זאת, העתיד שייך לרכב בהנעה חשמלית כאשר מנועי הבוכנה ילוו את הרכב עוד מספר שנים בודדות כמאריכי טווח בלבד (במה שנקרא רכב היברידי) וזאת עד להקמת תשתיות טעינה חוטיות ואל חוטיות, טכנולוגיות מצברים הטוענות את עצמן לאורך כל חיי הרכב, כי פשוט אין אופציה אחרת! אז תחשבו פעמיים לפני שאתם רוכשים את הרכב הבוכנתי החדש שלכם...

מוגש כחומר למחשבה ע"י כהן דורון – מעבדה אלקטרונית לרכב.

לתגובות והערות – 0505600081 doron101@bezeqint.net

חשיבות מהירות הנסיעה במורד מתמשך להתחממות הבלמים, ויתרון המכונית החשמלית

פרופסור יצחק בירק, אפריל 2013

בעת ירידה, פוחתת האנרגייה הפוטנציאלית (אנרגיית הכבידה) של הרכב. בשל חוק שימור האנרגיה, היא חייבת להיות מומרת לאנרגיה אחרת. באופן רגיל, שתי האפשרויות הן אנרגיה קינטית (הגברת מהירות) וחום. החום יכול להיווצר ע"י חיכוך רפידות הבלם ו/או (במשאיות) ע"י חימום האוויר הנפלט מהמפלט ("אגזוסט ברקס").
בהנחה שרוצים לשמור על מהירות קבועה, הרי שכל האנרגיה הופכת לחום שצריך להשתחרר איכשהו.

כמות האנרגיה שצריכה להשתחרר תלויה רק בהפרש הגובה ובמסה של המכונית. אולם, ככל שנוסעים יותר מהר הרי שהשחרור צריך לקרות תוך זמן קצר יותר. אם קצב השחרור גבוה מיכולת פיזור החום, הרי מתרחשת התחממות יתר היכולה להביא להקטנת חיכוך הרפידות ועימה הפחת בכושר הבלימה, או אף לקריסת המערכת.
לכן, למרות התחושה שזה לא משנה כל עוד מהירות הנסיעה קבועה, הדבר אינו כך ויש חשיבות להאט כנדרש. 
עד כאן סתם השכלה כללית, אשר המוטיבציה לה היא הדיון בתאונה המחרידה בנשר השבוע (אם כי סיבתה המדויקת אינה ידועה לי).

הסיבה להעלאת הנושא דווקא כאן היא שבנקודה זו יש למכונית החשמלית יתרון, שכן האנרגיה הפוטנציאלית יכולה להיות מומרת לאנרגיה כימית ע"י טעינת המצבר (הרגנרציה). לאור זאת, המכוניות שלנו הרבה פחות רגישות לעניין. עם זאת, יש לזכור כי נצילות הטעינה אינה 100% ולכן נוצר חום בכל זאת. כמו-כן, מתוך צורך להגן על המצבר, מידת הרגנרציה מופחתת כאשר הוא מתחמם וכן כאשר הוא כמעט מלא, אז יש לנו יתרון אך נא לא להגזים.
סעו בזהירות. 

חרדת טווח!!!

רז שץ, אפריל 2013

בהתחלה היו סוסים חמורים וגמלים , הטווח היה מוגבל (עייפות הבהמה מזון ומים). את חרדת הטווח פתרו ע"י תחנות החלפת סוסים. אחר כך הופיעו הרכבות מכונה לא מתעייפת אבל הטווח היה מוגבל (פחם ומים) את המחסור בחומר בעירה פתרו ע"י קרון פחם ואת המים לקיטור מלאו בתחנות.

אז המציאו את המכונית ועמה את חרדת הטווח (מתחממת, שותה בנזין וצורכת מים ושמן). הפתרון: מיכל ענק דליק ונפיץ של דלק ע"י מערכת קירור ושמן ,וצריך להקים אלפי תחנות תדלוק , מפעלי זיקוק ומכליות. המחסור בנוזל השחור גרם לחרדת מחיר שקיצרה את הטווח שאתה יכול לנסוע ללא פשיטת רגל, הפתרון מכונית קטנה... חסכונית ? נוחה ?, לא ! הטווח גדל אבל הזיהום גדל. פתרון: מכונית כלאיים (קצת חשמל והרבה בנזין) חסכונית ? לא זולה אבל מזהמת , פחות

ואז הגיע המהפך רכב חשמלי , זול לא מזהם אבל יחד אז חזרה חרדת הטווח המכונית החשמלית מוגבלת בטווח שתוכל לנסוע בין הטעינות (והטעינה אורכת זמן רב) וחרדת הטווח כמעט הרגה את המכונית החשמלית
אז הופיע שי אגסי מייסד בטר פלייס והציע חזון כמעט לא אפשרי באותה עת רכב חשמלי עם סוללה מתחלפת , רכב גדול נוח שקט חסכוני ולא מזהם ובעזרת רשת החלפת סוללה ונקודות טעינה, גם בלי חרדת טווח
6 שנים אחר כך יותר מאלף מכוניות כאלה נעות בכבישי ישראל ודנמרק, גמאו מעל 4 מיליון ק"מ אבל עדיין יש אנשים שלא קונים אותה בגלל חרדת טווח (חשש שהוא שריד לאותו סוס/חמור/גמל שגרם לבעליו חרדת טווח)

An economic Iron Dome Israel isn’t using

Brian of London February 2013

 

few weeks ago I chided Better Place and gave them advice on marketing their tremendous electric driving service in Israel. Better Place is doing much better now: they’re focusing exclusively on Israel and Denmark. Sales have dramatically improved.

Now I want to look at the Israeli Government. Why is it refusing to take advantage of the massive private investment Better Place has made in Israel?

...